top of page
חיפוש

בריאת מציאות – זו לא קלישאה זו מיומנות

עודכן: לפני 4 ימים

לפעמים נדמה שהמושג "לברוא מציאות" שייך לעולמות של פיות, חזיונות ומשאלות.

אבל האמת? זו מיומנות.

כזו שאפשר לפתח, לאמן, לתרגל – ממש כמו אימון נשימה או תנועה פיזית בתרגול אסאנה.

על המושג - MANIFEST - שמעתי לראשונה מהפסיכותרפסיטית שלי שיצרה את החיבור הראשוני של שימוש בטכניקות מדיטציה (שגם ככה כבר תירגלתי והכרתי בשנים האחרונות) לבריאה של מציאות רצויה.

הפועל to manifest מתאר את היכולת להפוך מחשבה או כוונה למציאות מוחשית – כלומר "לזמן" משהו לחיים שלך מתוך תודעה מכוונת.


כך הגעתי לספר הראשון שקראתי בנושא: ״לשבור את ההרגל להיות עצמך״ של ג׳ו דיספנזה שחשף בפני עולם חדש ומרגש. ד"ר ג'ו דיספנזה (Dr. Joe Dispenza) הוא דוקטור לכירופרקטיקה, חוקר מוח, מרצה בינלאומי, סופר ומנחה סדנאות בנושא שינוי תודעתי ובריאת מציאות דרך חיבור בין מדע מודרני, מיינדפולנס, דמיון מודרך ורוחניות מעשית. בשנות ה־80, דיספנזה נפצע קשה בתאונת דרכים בזמן תחרות טריאתלון. הרופאים המליצו על ניתוחים דחופים לשיקום עמוד השדרה, חלקם טענו שלא יוכל ללכת שוב. אך הוא סירב – ובחר להחלים בעזרת תודעתו בלבד. במשך שבועות הוא שכב ללא תזוזה, ודמיין בכל יום, לפרטי פרטים, במדיטציה עמוקה, כיצד עמוד השדרה שלו מתאחה.

כעבור מספר חודשים – בניגוד לכל הסיכויים – הוא חזר ללכת, לרוץ ולחיות ללא כאבים.

מכאן החל המחקר העמוק שלו בשאלה:

האם אנחנו יכולים לשנות את הגוף, הבריאות והחיים שלנו דרך התודעה בלבד?


✨ הכל זה אנרגיה – מה זה אומר בעצם?

בבסיס של כל דבר – הגוף שלנו, שולחן, מחשבה, מילה – קיימת אנרגיה.

המדע הקוונטי (תחום בפיזיקה) גילה שבעצם החומר שאנחנו חווים כ"מוצק" הוא ברובו ריק – ובתוכו נעים חלקיקים זעירים (כמו אלקטרונים) שמתנהגים כמו גלים של אנרגיה (בחלק הכי עמוק שלהם הם ברובם עשויים מאנרגיה בלבד).

זה אומר שמה שנראה לנו "מוצק" – הוא בעצם שדה של תנודות ורטטים.

מחשבה = אנרגיה | רגש = אנרגיה | גוף = אנרגיה בתנועה איטית


✨ מהו "השדה הקוונטי"?

השדה הקוונטי הוא מושג (מתוך עולמות הפיזיקה) שמתאר מרחב בלתי נראה שמקיף אותנו כל הזמן – שדה שבו קיימות אינספור אפשרויות. כמו ענן של פוטנציאלים.

זה לא מרחב פיזי שאנחנו רואים – אלא שדה של אנרגיה ותודעה שמכיל בתוכו את כל מה שיכול להתקיים, אבל עוד לא התממש.

כל מחשבה, כוונה או תדר שאנחנו משדרות – "מתקשרת" עם השדה הזה.

דוגמא מהחיים: מכירים את זה שאתם נכנסים לחדר ומרגישים אנרגיה לא נעימה? לא ניתו להסביר את זה במילים או בהיגיון. זו פשוט תחושה לא טובה. קליטה של אנרגיה.

כשאנחנו חוזרים על מחשבות ורגשות מסוימים – אנחנו משדרים תדר עקבי והשדה "מגיב".

אפשר לדמות את זה לרדיו: כדי לקלוט תחנה – עלינו לכוון לתדר הנכון.

איפה זה פוגש אותנו בעולמות היוגה?

עולמות המנטרה: צליל / מילה שנאמרת שוב ושוב כדי לכוון את התודעה. כמו לולאת מחשבה מכוונת. אפשר להסתכל על זה כ״שטיפת מח״.


✨ אז איך זה קשור לבריאת מציאות?

ד"ר ג'ו דיספנזה ומנטורים גדולים אחרים כמו חן רפסון הראל, לואיז היי, ספר ״הסוד״ או ״להזמין מציאות״ של רוקסי נפוסי, טוענים: כדי לברוא מציאות חדשה – צריך לשנות את התדר הפנימי שלנו.

זה לא מספיק "לרצות משהו". צריך להרגיש אותו, לחוות אותו בגוף – כאילו הוא כבר קיים.

וכשאנחנו עושים את זה:

  • המוח משנה את ההקשרים האוטמתיים שלו לחדשים.

  • מערכת העצבים מגיבה בהתאם.

  • ההורמונים (אפגינטיקה) מתאימים את עצמם.

  • והשדה הקוונטי – מגיב בהתאם - דומה נמשך לדומה וכך אנחנו ממגנטים לחיים שלנו הזדמנויות, מערכות יחסים וסיטואציות מדויקות יותר.

זוהי המשמעות של לברוא מתוך תודעה.


כל המורים והספרים מדברים על דבר אחד ויחיד שאותו מומלץ לעשות כדי לברוא מציאות חדשה - תרגול מדיטציה:

שימו לב שיש הבדל בין תרגול מדיטציה לבין חיים במיינדפולנס.

ניתן לומר כי מדיטציה - הוא האימון (חדר הכושר) של שריר המוח, של ההכרה.

שם אנחנו יושבים / הולכים / רוקדים ובכל פעם מכוונים את תשומת הלב לאובייקט אחד ולא נותנים למחשבות לזחול ולפתות אותנו, לסחוף אותנו בפתרונות והתערבויות.

בכל פעם נשיב את תשומת הלב לאוביבקט אחד. בשביל זה נצטרך להגדיר זמן מוגדר.

מיינדפולנס - זו התוצאה של תרגול מדיטציה. חיים מתוך נוכחות וקשב.


🌱 חמשת השלבים הפרטיים שלי לבריאה מתוך תודעה של ריפוי

( ממלחמה – להחלמה - לחלימה )

1. תזונה והזנה – לבחור במה אני מזינה את עצמי

המוח והתודעה שלנו סופגים כל מה שנכנס: מילים, תמונות, מסכים, מחשבות, רגשות .השלב הראשון הוא לשים לב למה אני צורכת — בגוף, בלב, ובמרחב הדיגיטלי. האם אני מזינה את עצמי באוכל שמרגיע אותי? במילים שמרוממות אותי? האם אני בוחרת, או פשוט נגררת אחרי כל דבר שמגיע?

פחד הוא תדר שמוריד ויברציה – הוא משאיר אותנו חלשים ונשלטים.כאן נכנס גם רעיון של צום דיגיטלי: לעצור לרגע את שטף הגירויים ולתת מקום למהות שלי לעלות מחדש.


2. זמן לשעמום – מקום לרעיונות חדשים

אנחנו רגילות למלא כל רגע. אבל בלי מרווח – אין השראה. שעמום הוא מרחב פורה – שם צומחים רעיונות חדשים, יצירתיות, חיבורים מפתיעים. התרגול כאן הוא לא לעשות:לא להסיח. לא לברוח. רק להיות.


3. טקסי בוקר וערב – עוגנים של תודעה

התחלה וסיום של יום הם כמו שערים – דרכם נכנסת הכוונה והמשמעות. כשאנחנו מתרגלות טקס פשוט – נר, נשימה, משפט אהבה עצמי –אנחנו מאותתות לתודעה: כאן אני מכוונת את החיים שלי.

טקס הוא טקס כשהוא עקבי ומאפשר שקט תודעתי להשקטת ההכרה.


4. תנועה ונשימה – לשקשק את הבקבוק

כמו שאמר אושו: לפעמים צריך להתהפך על הראש –לנער את המחשבות התקועות, לשחרר רגשות דרך תנועה. הגוף לא שוכח – אבל גם יודע איך לשחרר. נשימה עמוקה, תנוחה שמשנה זוית הסתכלות –ואנחנו חוזרות לעצמנו, מחוברות, בהירות יותר.


5. להיות חברה טובה לעצמי

כשיש "דאון", כשמשהו בוער, כשעולה ספק –איזו עיניים אני שמה על עצמי? האם אני שופטת או מרככת? אילו מילים אני לוחשת פנימה? ספק ופחד הם ״האויבים״ של בריאת מציאות. הם תמיד יזכרו להגיד לנו כמה אנחנו ״לא מספיק טובות״ ו״כמה זה בחיים לא יקרה״. נסו לענות לקולות האלה בהומור ורכות: ״לא עכשיו״ ״אחזור אליכם אחכ״. ״עכשיו אני מזמנת מציאות חדשה״.

חמלה עצמית היא הקרקע שממנה תודעה חדשה יכולה לפרוח.


🔮 שלושה שלבים פרקטיים לבריאת מציאות חדשה:

1. לבקש – חזון ברור

השלב הראשון הוא לעצור ולשאול: מה אני באמת רוצה להזמין לחיים שלי? לא מתוך חוסר, אלא מתוך חיבור ללב.נ סחי כוונה ברורה, פשוטה, בגוף ראשון ובהווה.

זיכרי - זה כמו להזין ״יעד״ בוויז - הדרך והזמן שזה ייקח לא ברור. יכול להיות שיהיו עיכובים בדרך. אבל היעד הוא ברור - ובסוף נגיע אליו.

מומלץ להגדיר יעד של ״איך אני רוצה להרגיש כשאגיע לשם?״ ופחות ״מה בדיוק הדבר״.


2. לדמיין – ולהרגיש כאילו זה כבר כאן

עצמי עיניים, וקחי כמה נשימות. דמייני את עצמך כבר חיה את המציאות הזו: איפה את? מה את שומעת? איך זה מרגיש בגוף שלך? תני לרגש למלא אותך. תראי את הדבר בפרטי פרטים. התחברי ל״איך מרגישה האישה הזו״ ״איך זה לקום בבוקר במציאות כזו?

זהו תדר. וכשהתדר מתייצב – המציאות מתקרבת.


3. להודות – כאילו זה כבר קרה

סיימי את התרגול באמירת תודה. לא על משהו "בעתיד" – אלא כאילו זה כבר קרה, כבר שלך. היזכרי באדם / סיטואציה עליה את מוקירת תודה כבר היום - והלבישי את אותה התחושה על המציאות העתידית. בכל מקרה נסי להודות על הקיים כבר עכשיו. בשפה היוגית אנחנו קוראים למושג הזה: ״סנטושה״: קבלה והוקרת תודה על מה שיש לא כאדישות, אלא כאקט של שפע פנימי.

הודיה לא סוגרת את הבקשה – היא פותחת אותה.


🧘 טיפ:

מומלץ מאוד לתרגל את שלושת השלבים האלה בכל בוקר (3-5 דקות), או לפני השינה, כשגלי המוח נפתחים לקליטה עמוקה (אלפא/תטא). מהסיבה הפשוטה - כאשר אנחנו בגלי בטא גבוהים - במהלך היום, בשצף המשימות ובמירוץ, המוח לא פנוי ליצור ולרפא.


מדיטציות מומלצות:


ספרים מומלצים:

  • ״הסוד״ רונדה בירן

  • ״להזמין מציאות״ רוקסי נפוסי

  • ״לשבור את ההרגל להיות עצמך״ ג׳ו דיספנזה


    שתהיה לכן חוויה מרגשת ונעימה ותיזכרו כמו עוצמות וכמה כוחות יש בתוככן (:


    אם אתן רוצות להתחיל להניע את האור ולא יודעות לאן לפנות >> בואו לשיעור ניסיון בסטודיו



 
 
 

Comentarios


חזרה למעלה
חזרה למעלה

חפשו אותנו כאן

  • Facebook
  • Youtube
  • Instagram
bottom of page